שיום מבני מידע -- מתן שם למבני מידע ---- דבר שחשוב לעשות על הצד הטוב ביותר בתכנות

כאשר כותבים קוד תוכנה לפעמים יש צורך לייחד ביטויים מסוימים. כלומר, ליצור ביטויים מסוימים כייחודיים מבחינה טקסטואלית.

במאמר זה אני מדגים שתי שיטות נפוצות לשיום של מבני מידע בקוד מקור של תוכנה.

שיטת PascalCase

בשיטת PascalCase, האות הראשונה (או היחידה) בכל שם היא גדולה (uppercased) ואין רווחים (whitespaces) בין שניים או יותר ביטויים המהווים שם; לדוגמה:

function PascalCase() {
    // PascalCase
}
PascalCase()

שיטת camelCase

בשיטת camelCase, האות הראשונה (או היחידה) בכל שם היא קטנה (lowercased) ואין רווחים (whitespaces) בין שניים או יותר ביטויים המהווים שם; לדוגמה:

function camelCase() {
    // camelCase
}
camelCase()

שיטות דומות

לעתים משיימים ביטויי שם בהקשר "משתנה סביבה" (environment variable) רק באותיות גדולות (all uppercased) או רק באותיות קטנות (all lowercased) ולפעמים זה סטנדרט נוקשה - כל שפה וקהילה לגופן.