אומנות אני מגדיר כביטוי חופשי (ללא התחשבות במוסכמות חברתיות) של הנפש באמצעות יצירה מוגדרת או אובייקט מוגדר, כפיסול, ציור, כמיצג חברתי ובהגדרה רחבה אף סיפור סיפורים ושירה.
בעבר נתקלתי בטענה ש"אומנות צריכה לתת נחת למזועזעים ולזעזע את הנינוחים" אותה אני מוצא כלא הגיונית שכן אין היגיון בלזעזע מישהו סתם כדי לזעזע, רק רוע. אפשר למצוא דרכים טובות יותר להשיג נחת (ובכך להפוך את העולם לעולם עם פחות סבל).
אנשים המתנגדים לאומנות באופן מוחלט או באופן כללי נקראים אנשי האנטי אומנות (anti art) ובגלל החוסר רצינות והשטות והקלות דעת שבתחומי אומנות רבים (בעיקר אלה הקשורים לרעיונות ולא לחומר אם כי לפעמים גם לחומר) אני מוצא עצמי מסכים עם אנשי האנטי אומנות על הרבה.
