ההבדל תלוי בהגדרות שקיבלו כל אחד מהמונחים. היות ומדובר במונחים מורכבים. אציג כאן כל אחד מהמונחים. ההבדל העיקרי הוא שיצרן קוד מקור של תוכנה קניינית אסר על הפצת קוד המקור שלה ברבים ויצרן תוכנה חופשית לא אסר על הפצת קוד המקור שלה ברבים וייתכן שאף מעודד זאת אקטיבית. כמו כן, הבדל אפשרי נוסף אם כי פחות מהותי הוא שתוכנה קניינית עולה כסף בעוד שתוכנה חופשית בדרך כלל לא עולה כסף.
תוכנה קניינית
תוכנה קניינית (באנגלית: Proprietary software) אני מגדיר ככל תוכנה אשר יוצריה מגדירים אותה כרכוש ואוסרים על הפצת קוד המקור שלה ללא שינויו או עם שינויו בלי אישור מפורש מהם בכתב.
קוד המקור של תוכנה קניינית יכול להיות מוגדר "קוד פתוח" אך בדרך כלל הוא יהיה קוד סגור ושימוש בה יעלה כסף; זאת בניגוד לתוכנות המוגדרות כתוכנות קוד פתוח בכלל ותוכנה חופשית בפרט (עם רישיון תוכנה ציבורי תואם) אשר בדרך כלל קוד המקור שלהן זמין להפצה ושינוי ללא כל הגבלה למעט פשיעה ואולי גם למעט היעדר ייחוס (קרדיט) והשימוש בהן הוא ברוב המקרים חינמי.
תוכנה חופשית
בכל הנוגע לרישיונות שימוש בתוכנה, קיים סוג כללי של רישיונות קוד פתוח המדגיש "חופש שימוש מקסימלי" בתוכנה, אשר נקרא תוכנה חופשית.
ברישיונות מסוג "תוכנה חופשית", מלבד עיקרון קוד המקור הפתוח לקריאה, שינוי והפצה מצד כל אדם, נכללים גם עקרונות כללים נוספים מסוימים העלולים להשתנות מעט בהגדרתם בכל רישיון שהוגדר כך.
עקרונות נפוצים
מניסיוני, רישיונות תוכנה חופשית חולקים בדרך כלל עקרונות אלה:
- החופש הכללי להריץ קוד מקור ללא הגבלה
- החופש הכללי ללמוד קוד המקור ולשנותו ללא הגבלה (בין מלמידתו ישירות ובין מלמידת קוד מקומפל שעבר הנדסה הפוכה שלו)
- החופש הכללי להפיץ עותקים של קוד מקור כמו שהוא
- החופש הכללי להפיץ עותקים של קוד מקור לאחר שינוי של תו אחד לפחות
- איסור תרבותי-חברתי על שתילת רכיבי מעקב אחר משתמשים בקוד המקור
החופש הכללי
נאמר לעיל "החופש הכללי" ולא רק "החופש" בכדי להשאיר מקום לאקספציות הנוגעות לחוקי מוסר יסודיים; כך למשל, אין הכוונה לחופש המאפשר גניבה (שלא למטרת הישרדות), שיעבוד, רצח, אונס, פדופיליה וכדומה.
רישיונות נפוצים
למיטב ידיעתי, הרישיון הנפוץ ביותר לרישוי תוכנות "חופשיות" הינו הרישיון הציבורי הכללי של גנו (רישיון GPL) לגרסאותיו השונות.
מלבד רישיון GPL קיימים רישיונות נוספים כגון רישיון שלושת הפסקאות של BSD, רישיון Artistic ועוד; כמובן שניתן ליצור רישיון קסטומאלי ("מותאם אישית") אם מעדיפים זאת אך בקרב מפתחי תוכנה חופשית נהוג להשתמש ברישיון קהילתי (מפותח קהילתית בעצמו) נפוץ.
רישיון ציבורי קהילתי אשר חופשי עוד יותר מרישיון GPL הוא רישיון Unlicese.
תרבויות קוד פתוח ותוכנה חופשית
ארגונים שונים המקדמים תוכנה חופשית אולי ישתמשו בהגדרות שונות במקצת למונח "תוכנה חופשית".
למיטב ידיעתי, הארגון המחמיר ביותר מבחינת הבטחת ה"חופש" של משתמשים לשימוש בקודי מקור או בעד "חופש מקסימלי" הוא ארגון "קרן התוכנה החופשית" (Free Software Foundation ובקצרה FSF) אשר מבוסס על משנתו של ריצ'ארד סטולמן (Richard Stallman) בכל הנוגע לתוכנה חופשית אם כי הוא גם מחמיר בנושאי מתן ייחוס (קרדיט) כאשר רישיון כגון Unlicense דומה עד כמעט זהה לו ולא מחמיר בכך.
מניסיוני, בדרך כלל, התומכים בתוכנה חופשית מסתייגים מתרבות "מקור פתוח" (כתרבות ולא כעיקרון) ומזהים בתרבותם תרבות נפרדת ו"חופשית באמת"; עם זאת, יש המכלילים תרבויות אלה תחת מונח אחד הנקרא "תוכנה חופשית וקוד מקור פתוח" (Free and Open Source Software ובקצרה FOSS); אני תומך ב FOSS בכללי ולא מזדהה עם אף אחת מהקבוצות באופן ספציפי.
