מאמר זה נכתב מבחינת עבודה כשכיר בתאילנד אך ניתן להקיש ממנו לגבי עבודה כשכיר בכל מדינה אחרת.
עובד שכיר ברילוקיישן לא אמור להשאיר דרכון אצל מעסיק, אלא, אם כבר, רק צילום בצבע של דרכון זה (דף ראשי ודף ויזה רלוונטית) וכן צילום בצבע של היתר עבודה.
דרכון נחשב לרכוש המדינה שהנפיקה אותו ולא לרכוש של מי שמשתמש בו
הן מבחינת מדינת תאילנד והן מבחינת המדינה שהנפיקה את הדרכון של העובד השכיר, הדרכון של העובד השכיר נחשב לרכוש המדינה שהנפיקה אותו, לא לרכוש של העובד השכיר ששומר עליו ומשתמש בו בעצמו.
אכן, עם כמה שזה אולי יישמע חצוף, מבחינת מדינות אלה, המדינה המנפיקה היא בעלת הדרכון ולא מי שמשתמש בו.
מעסיק שמסרב לתת לעובד שכיר דרכון שהוא בטעות הפקיד אצלו עובר על החוק הלאומי ועל מוסכמות בין לאומיות
במקרה שמעסיק מסרב לתת לעובד רילוקיישן שלו את הדרכון שלו בחזרה, מאיזו סיבה שלא תהיה, העובד צריך לפנות ללשכת התעסוקה של תאילנד ולדווח לה על המקרה ולבקש שתערב את המשטרה, או, לפנות לשגרירות ישראל בבנגקוק ולדווח להם על המקרה ולבקש מהם שיערבו את המשטרה.
ברגע שהמשטרה מעורבת בין אם בהוראת משרד התעסוקה של תאילנד ובין אם בהוראת השגרירות, סביר להניח שהמעסיק שמסרב להחזיר את הדרכון ייפחד להמשיך בהתנהלות זו ויחזיר אותו במהירות.
עד לקבלת הדרכון בחזרה, אם זה בכלל יקרה, צריך להשיג העתק אישור עבודה מלשכת התעסוקה ולפעול בהתאם להנחיות השגרירות הרלוונטית
אם מעסיק מסרב להחזיר את הדרכון בכל תוקף או טוען שהדרכון אבד (דבר שלדעתי יהיה בעוכרו) אז בכל מקרה צריך לבקש מלשכת התעסוקה העתק של היתר עבודה ולהתייעץ עם השגרירות הרלוונטית באיזה מסמך זמני להשתמש עד להשלמת הליך פלילי ו\או משפטי נגד המעסיק (אם יהיה).
הערות כלליות
- תמיד שווה לשמור לפחות שני העתקים בצבע של כל הדפים הרלוונטיים בדרכון (דף פרטים ראשי עם תמונה, דף פרטים משני סמוך, דף ויזה נוכחית אם ישנו ודף חותמת אשרת שהייה נוכחית).
