להלן מילון וייטנאמית הישרדותית-יסודית לביטויים בוייטנאמית שהם אלמנטריים בשפה ונדרשות לתקשורת "הישרדותית" של היום יום.
כל המילים והמשפטים כאן אינם פורמליים.
יסוד
| בשלום (התחלה) | chào | טון יורד |
| בבקשה | vui lòng | טון יורד. |
| בהצעה | đề nghị | טון יורד. |
| בסליחה | xin lỗi | טון יורד. |
| בתודה | cảm ơn | טון עולה. |
| בשלום (סיום) | tạm biệt | לרוב מספיק להגיד רק בתודה. |
מזון
| מי ברז | nước máy | |
| מי בר מים | nước máy lọc | |
| בקבוק מים | chai nước mot chai | |
| מים קרים | nước lạnh | |
| תה קר | trà lạnh | |
| קרח | đá | יש להגות dVa (בטון יורד-עולה) מילה זו מקבילה למילה אבן. |
| מי קרח (כל שהם) | nước đá | הכוונה למשקה קר מאד, מים, תה, מיץ וכדומה |
| אוכל | đồ ăn | |
| כוס | tách | יש להגות teich במהירות. |
| צלחת | đĩa | יש להגות die__e במהירות. מילה גרונית. |
| קערה | cái bát | אפשר לאחות את שתי המילים לביטוי אחד: cáibát |
| צלחת אורז | cơm | ג(ו)ם |
חושים
| כואב | đau đớn | |
| חם | nóng | |
| קר | lạnh | יש להגות "לאין" במהירות. |
כיוון
| ישר | thẳng | |
| אחורה | đảo ngược | דאו-נווק |
| ימינה | phải | faaii |
| שמאלה | trái | טון יורד עולה chavaii |
| למעלה | lên trên | לן-צ'ן |
| למטה | xuống dưới | |
| מעל | bên trên | |
| מתחת | dưới |
בכדי להגיד לנהג מונית אני יורד כאן אפשר להגיד:
Tôi đi xuống đây
טוי די סוונג-דאי
מקום וזמן
| מקום | chỗ | |
| מקום זה | chỗ này | |
| כאן | tại đây | |
| שם | Ở đó | במילה Ở טון עולה. במילה đó הטון יורד-עולה אבל טון יורד בלבד יספיק, במיוחד בדיבור מהיר. |
| היום | hôm nay | |
| אתמול | hôm qua | יום קודם |
| מחר | hôm mai | יום הבא |
| בניין | xây dựng | יש להגות sey-zung. |
| רגע אחד | một Lat | |
| דקה | phút | |
| שעה | tiếng | |
| יום | ngày | |
| שבוע | tuần | |
| חודש | tháng | |
| שנה | Năm |
כמות
| זמן | thời gian | טוי-זאן |
| כמה? | bao nhiêu? | |
| לפי קילו | theo kilo | |
| כמה קילו? | bao nhiêu kilo? | |
| כמה זה ל 5 קילו? | tôi lấy 5 kg thì bao nhiêu? | |
| אני לוקח 5 קילו, כמה זה? | tôi lấy 5 kg, thì bao nhiêu? | זו הצורה הוייטנאמית הנפוצה להגיד "אם אני לוקח 5 קילו אז כמה זה יעלה"? |
| כמה זמן בערך? | khoảng bao nhiêu thời gian | קוואנג באו-ניוו טוי-זאן ? |
| כמה זמן נשאר (לתהליך זה)? | bao lâu bây giờ | באו-לאו באי-זהה? |
| רק יום אחד | chỉ một ngày | צ'י מוט נ(ג)איי |
| קבוצה | nhóm |
כן ולא || יש ואין || בסדר ולא בסדר || מסכים ולא מסכים
| כן | dạ | יש לקרוא za |
| לא | không | |
| יש | Có | |
| אין | Không có | |
| בסדר | Okay | |
| לא בסדר | Không ổn | |
| מסכים | Đồng ý | |
| לא מסכים | Không đồng ý |
אני-אתה || אנחנו-אתם
אני בכללי זה טוי (tôi) ואתה בכללי זה באן (Bạn).
אנחנו בכללי זה צ'וונג-טוי (chúng tôi) ואתם בכללי זה קאק באן (các Bạn).
ישנן וריאציות במקום Bạn אך לזר שהוא תייר בוייטנאם לפחות משבוע זה לא רלוונטי.
| אני מחבב | tôi thích | I like |
| אנחנו מחבבים | chúng tôi thích | We like |
| אני אוהב | tôi yêu | I love אי-ייוו |
| אנחנו אוהבים | chúng tôi yêu | We love |
אני
| אני יכול | tôi có thể | טוי קו טה_ה (טון יורד) |
| אני לא יכול | tôi không thể | טוי קונג טה_ה (טון יורד) |
| אני צריך | tôi cần | |
| אני חייב | tôi phải | faii |
| אני רוצה | tôi muốn | טון מתמשך. |
| אני לא יכול להרשות | tôi không thể đủ khả năng |
ישות שלטונית
| שבט או עם | người X | נ(ג)וי X |
| ארץ | đất X | דאט X |
| מדינה | tiểu bang của X | ישות שלטונית של X |
| מחוז | huyện | הו-יין |
| עיירה | thị trấn | טי-צ'אן |
| עיר | thành phố | than-fo__o |
| מחלקה | phường | fu__(o)ng |
| אזור | quận | קווא-ן |
| רחוב | đường | טון יורד מהיר |
| מקום מגורים | trang chủ | צ'אנג-צ'וו |
מוצרים
| שקית | túi | יש להגות Tuui Ngiia |
| דלי\מיכל | thùng | יש להגות טוונג (בטון יורד) |
| פח | thùng rác | יש להגות טוונג-זאק (בטון יורד-עולה) |
| כיסא | cái ghế | יש להגות Gaii Ge—e |
| כוס | ly | יש להגות "לי" בטון יורד, במהירות ובדגשות. |
| מיץ שאוו | Nước Sấu | מיץ שאוו (she_e_uu) זה אחד המיצים הנפוצים בוייטנאם והוא יקר פי 2-4 לפחות ממיצים אחרים כמו מיץ קני סוכר או מיץ קוקוס. עדיף להגיד את שתי המילים יחדיו ולהקפיד על טון מתמשך במילה שאוו. |
סכנה
אם לא בטוחים מה להגיד או איך להגות אולי אנגלית תספיק, בצעקה חזקה כמובן.
| נגמרה (לי) הסוללה (במכשיר סלולר) | Hết bin | במילה Hết טון מתמשך ומוטב להציג את המכשיר תוך כדי. |
| קיראו למשטרה! | gọi cảnh sát | יש להגות goi-cain-zaat כאשר המילה sát היא בטון עולה. |
| גנב! | kẻ trộm | יש להגות ge-chom. |
| אש! | Ngọn lửa |
את המילה |
| מכבי אש! | Lính cứu hỏa | יש להגות linh-giu-hha. |
| הצילו! | Giúp đỡ! | יש להגות zuup-doa כאשר את המילה đỡ יש להגות בטון עולה. |
ספירה
אני ממליץ לקחת מחברת ועט ולהתחיל לכתוב מילולית את המספרים בוייטנאמית מ 0 עד 250.
אחריכן אני ממליץ לכתוב איך אומרים מילולית אלף, עשר אלף, מאה אלף, מיליון וביליון.
כדי להבטיח שעושים זאת נכון, מומלץ לעשות זאת בבית ספר לשפות.
| יחיד | đơn | |
| כמה | một số |
שכירת קטנוע פשוט
הביטוי בוייטנאמית לשכירת אופנועים בכלל הוא cho thuê xe máy שיש להגות אותו
צ'ו-טוו-אה סה-מאי
או
cho-thuehh-seh-mhaii
המילה mhaii בטון עולה
עם זאת, שכירת קטנוע פשוט בוייטנאם, במיוחד באזורים מתוירים, יכולה להיות סוגיית מסחר מורכבת ולכן למי שרק מתחיל ללמוד וייטנאמית בשלושה חודשים ראשונים או חצי שנה ראשונה אני מציע לא לנסות לבצע אותה בוייטנאמית אלא באנגלית בלבד ואם יש חוזה שכירות אז צריך לקרוא עותק שלו באנגלית.
הערות כלליות
קריאת וייטנאמית
אפילו שוייטנאמית נכתבת עם אותיות אנגליות, בשפה הוייטנאמית מילים הומופוניות רבות (האותיות אותו דבר אבל הניקוד שונה) ובכל מקרה קשה מאד לקרוא נכון וייטנאמית למי שלא מכיר את מערכת הניקוד אך להלן ארבעה דברים שחוזרים על עצמם הרבה מאד ושווה להכיר.
| á | טון עולה |
| à | טון יורד |
| ã | טון מתמשך |
| ả | דגש עיצורי או לחלופין דגש גרוני |
התיאור שנתתי כאן מאד פשטני ויש מילים שנהגות מיוחד ושווה ללמוד את ההבדלים בבית ספר לשפות בוייטנאם.
